אמאראת נ' מולה נוף בע"מ - בי"ח גריאטרי סיעודי

פסק דין

1.זוהי תביעתה של הגב' ספייה אמאראת ("התובעת") כנגד מולה נוף בע"מ ("הנתבעת") לתשלום הפרשי שכר עבודה בגין עבודה בשבת, דמי חגים, דמי הבראה ודמי מחלה.

הנתבעת מודה בכך שנותרה חבה לתובעת סך 1,000 ש"ח בגין דמי מחלה; סך 2,590 ש"ח בגין דמי חגים, וסך 1,106 ש"ח בגין יתרת דמי הבראה, אולם טוענת כי בגמר חשבון, בתלוש השכר לחודש 02/07, שולם לתובעת סך 9,600 ש"ח, בין היתר בגין זכויות סוציאליות המגיעות לתובעת בגין תקופת עבודתה בנתבעת וסיומה. לגרסת התובעת, סכום זה שולם לה בגין פיצויי פיטורים.

אשר לתביעה להפרשי שכר עבודה: אין מחולקת בין הצדדים ששכרה השעתי הרגיל של התובעת עמד על סך 18 ש"ח, ובמועד סיום יחסי העבודה עמד על סך 19.25 ש"ח לשעה, בעוד ששכרה השעתי בגין עבודה בשבת עמד, לכל אורך תקופת העבודה, על סך 20 ש"ח לשעה. לטענת התובעת, לא שולמה לה תוספת בשיעור 50% מהשכר הרגיל בגין עבודה במנוחה השבועית כמתחייב בדין. מנגד, הנתבעת טוענת שהתובעת בחרה על פי רצונה את סידור העבודה, ושהיא אינה זכאית לתוספת עבור עבודה בשבת כיון שהיא בת העדה המוסלמית ושבת אינו יום המנוחה שלה.

2.הצדדים הסמיכוני להכריע בתובענה בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, על סמך החומר בתיק וסיכומיהם בעל פה.

3.לאחר שנתתי דעתי לכתבי הטענות, לסיכומי הצדדים ולמסמכים שהוגשו לבית הדין, הגעתי למסקנה שיש לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעת לשלם לתובעת, תוך 30 ימים מהיום, סך 11,500 ש"ח בגין הפרשי שכר עבודה, דמי חגים, דמי מחלה ויתרת דמי הבראה.

הגם שלאור התנהלות הנתבעת בהליך זה היה מקום לחייבה בהוצאות, בשים לב לכך שמדובר בהכרעה על דרך הפשרה – אינני עושה צו להוצאות.

לצדדים מוקנית, תוך 15 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"א, 18 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: